ירשת משק חקלאי? כל מה שאתה חייב לדעת

ירושה של משקים חקלאיים היא נושא לא פשוט מבחינה משפטית. חוקי הירושה של משק חקלאי בישראל הם מורכבים וכוללים צורך לטפל בהסכמים בין היורשים לגורמים שונים, לרבות מינהל מקרקעי ישראל (רמ"י), הסוכנות היהודית, האגודה ובעליה של הנחלה.

בשונה מכללי הירושה הסטנדרטיים שנקבעים על פי חוק הירושה בישראל, כאשר אדם יורש משק חקלאי במושב, ישנם תנאים אחרים שהוא מחויב בהם, כגון תנאי היסוד של מינהל מקרקעי ישראל ובכללם המדיניות של אי פיצול נחלות, והצורך לשמור על המשק החקלאי כיחידה אחת.

מדובר בתנאים שנקבעו במטרה לשמר את פעילותם של משקים חקלאיים בארץ כדי לקדם את ההתיישבות, וחשוב שכל יורש של משק מסוג זה יכיר. לכן זהו הנושא שיסקר בהרחבה במסגרת המדריך הבא.

מה מייחד ירושת משק חקלאי במסגרת צוואה?

בשונה מחוקי הירושה שמאפשרים להגדיר במסמך הצוואה מיהו היורש של עזבונו של המנוח, כשמדובר על ירושת משק חקלאי, הצוואה איננה בהכרח ברת תוקף בכל מצב.

לדוגמא, כאשר הנחלה שיועדה להורשה נמצאת במושב החתום על הסכם משולש כדוגמת סוכנות, מינהל או אגודה כלשהי, על ההוראות בצוואת המנוח, יגבור העיקרון של מינוי בן ממשיך. כך שצוואה שנכתבה ללא מינוי בן ממשיך תיחשב בלתי תקפה. 

אמירה זו יפה גם לבני הזוג הנותרים של בעלי הנחלה, שלאחר פטירתו של בעל הקרקע החקלאית, ירשו מידיו את הזכויות בה. ככל שבעל הנחלה הורה בצוואתו על הורשת נחלתו ליורש אחר, הצוואה תיחשב כמסמך נעדר תוקף ממשי. 

בבתי המשפט בישראל נחתמה כמות לא מבוטלת של פסקי דין בסוגיות אלו, אשר בהם נקבע שצוואה שנוסחה באופן המנוגד להסכם הבן המשיך תהיה נטולת תוקף, ושלא תהיה אפשרות להורשתו של המשק החקלאי לאדם אחר. 

מנגד, במידה ובן ממשיך לא מונה ולא קיימת צוואה, סעיף 114 לחוק הירושה יכנס לתוקף, ויוביל לירושת המשק החקלאי לבן שמסוגל יהיה להמשיך לנהל אותו ואת ענייניו החקלאיים. זאת בעוד שיתר יורשיו החוקיים של המנוח יפוצו בהתאם לשוויה של הנחלה.

ירושת משק חקלאי – מי זכאי לה?

כאשר אדם בישראל הולך לעולמו כאשר בבעלותו משק חקלאי וישנם כמה יורשים פוטנציאליים שעשויים לרשת את נחלתו, הזכויות בה יועברו לידיו של אחד מיורשיו בכפוף להסכמת יתר היורשים של המנוח. במקרים שבהם היורשים אינם מצליחים להסכים ביניהם על זהות היורש של המשק החקלאי, יידרש בית המשפט להכריע בסוגיית זהותו של יורש הנחלה, בכפוף לחוק הירושה הישראלי. 

מה קובע חוק הירושה בישראל על ירושת משק חקלאי?

חוק הירושה הישראלי קובע כי ירושת משק חקלאי תינתן ליורשו החוקי או המצווה של בעל נחלה, אשר הסכים להמשיך לתחזק את המשק החקלאי לאחר לכתו של בעליו המקוריים, וביכולותו לעשות כן. היורש המיועד יידרש לעמידה בהוראות של מועצת מקרקעי ישראל ובנהלים של רשות מקרקעי ישראל. 

מה קורה כשהיורש המיועד איננו כשיר לירושת משק חקלאי?

ככל שמתברר כי ליורש המיועד אין יכולת לעמוד בדרישות לירושת משק חקלאי כחוק, הוא יאלץ להעביר את הזכאות בירושת הנחלה לאחד מן היורשים האחרים של המנוח, אשר לו היכולת לרשת באופן חוקי את הנחלה בהתאם לחוזה החכירה, נהלי הרשות וההחלטות של המועצה.

האם לבני זוג של בעלי משקים חקלאיים זכות לירושת משק חקלאי?

נכון להיום, בני זוגם של בעלי משק חקלאי אינם זכאים לרשת מידיהם את הנחלה במועד פטירתם, אלא מקבלים זכות קדימה בלבד, ביחס לשאר היורשים. זאת בכפוף לכך שבן או בת הזוג יכולים ומעוניינים לקחת על עצמם את המשך ניהולו של המשק החקלאי המדובר.

כיצד ניתן לחזק את זכויותיהם של בני הזוג בירושת משק חקלאי?

כאשר בעל נחלה מעוניין לחזק את זכותם של בן / בת זוגו בירושת המשק החקלאי שבבעלותו, באפשרותו לעשות כן על ידי ניסוח של צוואה הדדית. מדובר בסוג צוואה אשר מקנה לכל צד בזוגיות זכויות במשק החקלאי לאחר לכתו של הצד השני בזוגיות. במצב מסוג זה נהלי הרשות קובעים  שהוראות הצוואה יחולו, בהינתן והיורש המיועד יעמוד בדרישות הרשות.

איזה פיצוי ניתן ליורשים שלא קיבלו זכות לירושת משק חקלאי?

על פי חוק הירושה הישראלי, היורש שקיבל את הזכות במשק החקלאי נדרש, כאמור, לפצות את שאר היורשים של המנוח. זאת ככל ושוויו של המשק חורג משווי חלקו בעיזבונו של המנוח. למותר לציין, עם זאת, כי נכון למועד כתיבת שורות אלו, מכירה של קרקע חקלאית בישראל, איננה נחשבת כעסקה משתלמת במיוחד, במרבית המקרים. 

זאת משום שחלק נכבד מן הסכום המתקבל בעסקת המכר נועד בסופו של עניין לכיסוי הוצאות מיסוי והיטלי חובה כדוגמת מס שבח, מס רכישה, דמי רכישה, מע"מ, דמי הסכמה, היטלי השבחה, פירעון חובות, הסדרה של חריגות בניה ו / או שימוש חורג, וכיוצא באלו.

אף שירושת משק חקלאי כשלעצמה, איננה נחשבת כאירוע מס, ההלכה הפסוקה מעידה על כך שלרוב היורשים שניתן להם פיצוי כספי מהיורש שקיבל את הזכויות בנחלה עצמה, נדרשים לשלם מיסים מלאים בגין המשק החקלאי כבר למן המועד בו הירושה ניתנה. זאת לעומת מי שירש את המשק עצמו, שהמיסים יחולו עליו רק אם ימכור את הנחלה. 

יורש זה לעומת מי שלא קיבלו את הזכות לירושת המשק החקלאי אלא רק פיצוי, נהנה לפחות מהזכות לגור במשק החקלאי לשארית חייו, שהיא בפני עצמה – בעלת ערך גבוה יותר מערכו של הפיצוי שניתן ליורשים האחרים, ובוודאי שלעומת התמורה המתקבלת בעסקת מכירה של הקרקע, לאחר תשלומי החובה.

האם ירושת משק חקלאי יכולה להתבצע באופן שוויוני?

קיימים כיום מספר פתרונות שנועדו למנוע מצב של קיפוח יורשים ולחלק את הזכויות בנחלה חקלאית באופן הוגן ושווה בין היורשים השונים. אחד מן הפתרונות הללו הוא עיגון זכויות בשטח המגורים. פתרון זה ניתן למימוש בדרך של חתימה על הסכם חכירה, בכפוף להחלטות במועצת מקרקעי ישראל. באמצעות עיגון זכויות כאמור לעיל, ניתן להעביר את הקרקע החקלאית לידיו של דור ההמשך בדרך של צירוף בית שלישי לנחלה ונטרול של הצורך לרצף בין הורה לילדיו, כאשר ישנה אפשרות לפצל עד 2 מגרשים בכפוף לתב"ע. פתרון זה מאפשר לממש את הקרקע בצורה חלקית בלבד על פי הנסיבות והצרכים, תוך הפחתת נטל המיסים הכולל. 

אלטרנטיבה נוספת, היא קנייה של כל זכויות המגורים בקרקע החקלאית, שנחשבת כצעד חשוב לקראת הבעלות על שטח המגורים בנחלה. כאשר מתבצע פיצול של הקרקע לשם מכירתה, הבניה של בית למגורים על הקרקע המפוצלת לפני המכירה תאפשר להקטין באופן משמעותי אף יותר את שיעור מס השבח שיהיה צורך לשלם במעמד המכירה, ולעתים אף להפחית את מס הרכישה שהקונה ידרש לשלם בעסקה.

בשורה התחתונה

הורשת משק חקלאי היא כאמור עניין מורכב למדי, שמחייב תכנון מקדים מצידם של בעלי הקרקעות החפצים בשימור של יחסים תקינים עם בני משפחתם ובני זוגם. לכן מומלץ להסתייע בייעוץ של עורך דין מקרקעין המתמחה בנושא של צוואות וירושות במשקים חקלאיים, זה ולהיערך כראוי מבעוד מועד.

השארת תגובה