נחלות יסוד אל מול נחלות חדשות במושב עובדים
שיוך נכסי האגודה לחברים הותיקים
פסק הדין בה"פ 18273-06-19, בן צבי ואח' נ' אגו"ש נוה אטי"ב
- א. מושב נוה אטיב עלה על הקרקע בשנות ה – 60 המאוחרות. עד 2012 היו במושב 32 נחלות מאויישות. בשנת 2012 הייתה רפורמה, במסגרתה שונה יעודם של 32 מגרשים קהילתיים (מתוך 46) ל נחלות (בנוסף על 32 הנחלות הקיימות).
ב. המייסדים הפנו מומלץ מטעמם לנחלה פנוייה, בתנאים שנקבעו על ידי האסיפה הכללית, ובכללם, מגורים בישוב נוה אטי"ב.
- א. עד לרפורמה, היו בנוה אטי"ב ענפים משותפים, דוגמת הפעילות בהר החרמון, מטעים משותפים, תחנות רוח ליצור חשמל, ועוד.
ב. אגב כך, הגישו בני הזוג בן צבי שהופנו לנחלה פנוייה בנוה אטיב וחברים באגודה תובענה לבית המשפט המחוזי בנצרת, וביקשו לקבל חלק שווה מכל ריווחי האגודה, לרבות מאתר החרמון, למרות שלא היו חלק מההשקעות בו מהלך השנים.
ג. טענות החברים לרווחים בוססו בעיקר על שתי טענות – הראשונה, זכות לקבלת כספים מאת האגודה כמו כל חבר אחר, והשניה, דרישה להשלמת קרקע כמו לחברים האחרים על מנת שיהיה להם חלק יחסי ממיזמי האגודה שקיימים על משבצת האגודה. אגב כך טענו התובעים להברחת נכסי האגודה לחברה פרטית שבעלי המניות בה הם רק החברים המייסדים, בניגוד להוראות חוזה החכירה על אתר החרמון האוסר עליה להעביר את נכסיה לצד ג' שאינו תאגיד בבעלותה המלאה של האגודה השיתופית.
- בשנת 2014 נחתם הסכם חכירה של אגו"ש נוה אטי"ב מול רשות מקרקעי ישראל, לפיו חכרה האגודה את הר החרמון, כאשר 10% משיטחו יבואו על חשבון משבצת הקרקע של האגודה.
במסגרת חוזה החכירה, דרשה רשות מקרקעי ישראל מהאגודה שכל חבריה הקיימים ואלו שיתקבלו בעתיד יהיו שווי זכויות (וחובות) באגודה, ובכל נכסיה באתר החרמון. על פי דרישת האגודה, הסכימה רמ"י לאפשר לאגודה לגבות מכל חבר חדש הון אגודה וחלק יחסי מההשקעות בחברות, ועד אז הוסכם שהחבר החדש לא יהיה זכאי לדיווידנדים מפעילות האגודה (לרבות בהר החרמון), בהסכם עימו, ולתקופה מוגבלת.
עמדת החברים ביחס למסמכים שעלים חתמו הייתה כי הוצאו מהם בעורמה ואגב הפעלת לחץ.
- בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, נקבע:
- למרות עמדת רמ"י, קבע בית המשפט כי מכוח עיקרון כיבוד ההסכמים, יש לאכוף את הסכמת התובעים לקבל נחלה קטנה יותר עקב המחסור בקרקע, ודחה את הטענה בדבר הפעלת לחץ על בני הזוג לחתום על המסמכים.
- בית המשפט קיבל את טענת האגודה ורמ"י כי גם משום שהתובעים אינם מתגוררים בישוב, הם אינם זכאים להשלמת שטח לנחלה.
- בית המשפט קבע שהמגבלה בסע' 15 לחוזה החכירה המונעת העברת זכויות האגודה באתר החרמון לצד ג' שאינו תאגיד בשליטתה, הוא תנייה במערכת היחסים שבין האגודה לרמ"י, ואין לתובעים מעמד בעניינו.
- בית המשפט קבע שהאגודה רשאית שלא לחלק רווחים למי שלא שילמו את חלקם בהשקעות החברה באתר החרמון והון אגודה.
- במקרה שם ובמסגרת ההסדרים הפנימיים באגודה, והואיל וכל נחלת מייסד הפנתה בן/בת מטעמה לנחלה פנוייה, עשו הבנים כתב שיעבוד לטובת ההורים שקובע שכל זכות שתהייה להם מהענפים המשותפים באגודה, לרבות הר החרמון, תהא של ההורים והם מוותרים על זכותם כלפי ההורים.
במקרה כאן, הגדילו התובעים לעשות ועתרו כנגד כתב השיעבוד שנתנו לטובת ההורים של התובעת 2 (שהפנו אותם לנחלה פנויה והעדיפו אותם על פני הילדים האחרים).
בית המשפט דחה גם את טענת התובעים למרמה והטעייה בחתימה על כתב השיעבוד, מצא שכל הילדים האחרים עשו כך גם כן והעדיף את גירסת האם שבאה להעיד כנגד עמדת בתה בכתב התביעה.
- פסק הדין פורסם באתר נבו, וזמין לעיון. לקבלת פרטים נוספים, ניתן ליצור קשר עם עו"ד עופר שרם שייצג את אגו"ש נוה אטיב בתובענה.
רנן, מרקס, שרם, שיפמן – עו"ד